בן הזוג בחדר הלידה ,המצטרף לתהליך הלידה אחרי הבנה של התהליך ורצון להיות שם,להיות שותף בזמן יציאת ילדו לאוויר העולם, ביום הולדת של ילדו יכול להיות מאוד מאוד לעזר ליולדת, גם בתמיכה פיזית וגם בתמיכה נפשית.
ההורמון השולט ביותר בהתקדמות הלידה הוא הורמון האהבה, ומי אם לא בן הזוג יכול לעזור לנו לעורר אותו ולהשפיע עליו? בתנאי שהוא מבין שהשחקנית הראשית בתהליך היא היולדת וחייבים להיות קשובים לה.תנאי הצלחת התרומה הנוסף הוא שבין הזוג באמת רוצה להיות לצידה בתהליך.
חשוב מאוד שילמד את התהליך,מבחינה פיזיולוגית והורמונאלית וירכוש כלים בסיסיים לעזור לה(איך לעסות,עידוד בשלב הייאוש וכו)
תפקיד בן הזוג בלידה:
• להיות תומך פיזית ונפשית.
• להזכיר לה לנשום.
• להניע את היולדת.
• להיות האדם שהיולדת תישען עליו לתנועה.
• לעסות את היולדת.
• להרטיב לה את השפתיים.
• לעמוד על זכויותיה (לדוגמא שלא יפריעו לה כל הזמן).
• להרגיע את היולדת.
• לטפל בניירת.
• לנסות לעזור לה שהלידה תתנהל כמו שרצתה, ומאידך לעודד אותה גם אם יש שינויים.
• ולעשות כל דבר שהוא יודע שעושה לה טוב מההיכרות שלו איתה.
חשוב מאוד שבן הזוג יזכור לכל אורך התהליך, שלידה זה תהליך קשה וכואב מלא עוצמות,ותעצומות ומהפכים הורמונאלים,ומי שקובע "מלכת הלידה" היא בת זוגתו והוא שם וחשוב שהוא יהיה שם (אם הוא רוצה ומסוגל) אבל הוא חייב להיות קשוב לצרכיה,לא להיעלב ,אם תצעק עליו .לאהוב, לפרגן, לתמוך גם בדברים שצריך להיות מעשי לעזור כמו ניירת ,להביא שמיכה ,להודיע למשפחה וכו.
אחרי הלידה לעזור ליולדת,לשמור שיתנו לה את הילד ויתנהגו כמו שביקשה,הנקה, ביות וכו.
חשוב שידע שלא משנה כמה תמיכה יש לה משפחה ,צוות רפואי , דולות, הוא השותף שלה ,הוא האבא ולכן תמיכה שלו היא החשובה והיא מלאת האהבה, היא האוקסיטוצין.
